פרק חמישי

עשיתם את הטרק למפל? -ארוחת בוקר גורלית-סדר היום מתגבש

יום ה' 15.9.2005

עבר הרבה זמן מאז שכתבתי, בואו נראה איפה הפסקנו: אחרי מנוחה יסודית וקצת סידורים לקראת הנסיעה לדרמסלה, יצאנו גם לגיחה קצרה לכפר ואשישט שמול אולד-מנאלי. הכפר הוא ערבוביה משונה של בתי בטון עם בתי עץ קצת יותר מסורתיים עם גגות אבן. במרכז הכפר יש 2-3 מקדשים הינדים וגם מעיינות חמים בהם שכשכתי את רגלי בעוד בנות הכפר הצעירות חופפות את ראשן. מתוך הכפר מתחיל מסלול קצר (½ שעה בערך) אל המפל. הדרך עוברת בצל כמה עצים מאוד גדולים ומרשימים וגם קצת דרך היער – נחמד! מתחת למפל מצאנו עוד מקדש הינדי צנוע למדי (בניגוד לחריטות העץ המרשימות של המקדשים באמצע הכפר) ושני מסלולים למעלה. האחד מוביל לבריכה בערך ב 1/3 הגובה. הבריכה נראית נחמדה לטבילה ואכן היתה מלאה ישראלים משכשכים. אנחנו, במצברוח אתגרי יותר אחרי הטרק, עברנו לשביל השני שמטפס אל ראש המפל. העליה היתה תלולה אבל קצרה והנוף למטה מאוד יפה. כשמגיעים למעלה מסתבר שזה רק אמצע המפל, שכן הוא ממשיך למעלה אל קצהו של צוק רם ונישא. ישבנו שם כמה דקות להתפעל מעצמת המיים וחזרנו הביתה.

אחרי התלבטות ארוכה החלטנו לנסוע באוטובוס דלוקס/לילה לדרמסלה ולא מקומי/יום. את יום חמישי העברנו בלחכות לערב ולאוטובוס. מתוך כ30- נוסעי האוטובוס היו אולי 3 שאינם ישראלים, והנסיעה עברה באיטיות מרשימה. כל שעתיים שלוש היתה עצירה חסרת תכלית והיה קשה לישון. מסקנה: עדיף לוותר על נסיעות לילה. בערך ב5:00 הגענו לדרמסלה והתבשרנו שעלינו לקחת מונית למקלוד-גאנג' כי היו מפולות בוץ והאוטובוס לא יכול לעלות. עם אור ראשון איתרנו מלון במקלוד ובערך ב6:00- כבר הצלחנו ליפול למיטה ולישון.

ב10:00 חזרנו להכרה ויצאנו לאכול ארוחת בוקר במסעדה טיבטית קטנטנה שהפכה למסעדת הבית שלנו (מיזלי משובח, לחם מצוין). פגשנו את אילונה שלומדת ציור טיבטי אצל טאשי, קפצנו לטאשי למסור ד"ש משחר, עשינו סיבוב קצר במקלוד וחזרנו לארוחת צהריים. בשלב זה התחיל גשם מטורף שכלא את כולנו בפנים. מתישהו במהלך הגשם שלחתי את רון למשימה האוילית של לכבות את הבוילר בחדר (היה שם שלט שמזהיר שהוא יכול להתפוצץ!). רון לא היסס לרגע, לבש את המעיל וזינק החוצה. בשובו התברר שמרוב גשם לא ראו את הבורות בכביש והוא נפל הישר אל אחד מהם (הרדודים, למרבה המזל...). ספוגי מיים ורגשות אשם (בהתאמה) חיכינו עד שהמבול הפך לגשם סתם וחזרנו לישון. גם בלילה לא הסתימו תלאותיו של רון, שהיה אלרגי למשהו בשמיכות והשתנק כל הלילה. לפיכך בבוקר עברנו דירה למלון עם שמיכות כותנה ידידותיות, שם גם הנחנו את הנעליים הרטובות של רון לייבוש למשך שאר השבוע... יצאנו לטייל לכוון דרמקוט, הדרך יפה דרך היער ומדי פעם קופים מגיחים מהעצים. שקלנו לזמן קצר סדנת ויפאסנה וגם 10 ימים של מדיטציה ומבוא לבודהיזם, אבל זה כנראה לא בשבילנו. במקום זה נרשמנו לקורס בישול ושיעור נסיון ביוגה. רון הלך גם לשיעור סיטאר אחד. ביום ראשון הלכנו למוזיאון הטיבטי (עצוב) ולמקדש.

סדר היום שלנו השבוע נראה בערך ככה: קמים ב7:00, אוכלים ארוחת בוקר קטנה, הולכים לשיעור יוגה מ9:00 עד 11:00 (מי יודע מה זה Quickly, not fast ?), עוברים למסעדה הטיבטית ל second breakfast ולארוחת צהריים. אם אין גשם (מה שלא סביר...) מסתובבים קצת, נחים, הולכים לשיעור בישול הודי ב15:00, אולי עוד גיחה לאינטרנט או לתה, והביתה לישון. מה שקצת באסה זה שכמעט כל הזמן יורד גשם. מה שנחמד הוא שכבר מכירים את כולם – אנחנו נקשרנו במיוחד לג'רוד, בחור אוסטרלי שנסע באופניים מדלהי לקילונג ומשם לדרמסלה. במסעדה הטיבטית ובקפה שליד המלון כבר מכירים אותנו, נחמד. אתמול הייתי קצת חולה ומסכנה ולכן לקחתי לעצמי פטור מיוגה. בשיעור בישול היה מגניב כתמיד ואפילו הכנתי 2 סמוסות בעצמי! הבוקר יש הפסקה בגשם, אולי אפילו ממש יתבהר אח"כ... יש פה איזה שוק נודד של מוצרי פלסטיק למיניהם, כולם אומרים שהם אלה שמושכים לפה את הגשם כל כך מאוחר בספטמבר ושהגשם יפסק כשהם ילכו. זה צריך להיות היום או מחר – נראה!

פרק שישי